רכבלים ומגלשות ואגם גוסאו

הבוקר מזג האוויר עדיין סגרירי וגשם קל אך עקבי, יורד מהבוקר. לא רצינו לבלות שוב במקומות סגורים אז לקחנו סיכון ויצאנו למסלול המתוכנן בתקווה שהגשם ישכח. תחנה ראשונה רכבל גרפנברג ואגריני. אז נכון שכבר היינו במספר רכבלים אך פה האטרקציה היא השעשועים בראש ההר. כשיצאנו מהרכבים עדיין ירד גשם, הפגנו נחישות, לבשנו שכמיות גשם ויצאנו אל הלא נודע. לשמחתנו הגשם פסק תוך 5 דקות והמשכנו בתכנית כמתוכנן. לפני העליה לרכבל קיבל את פנינו דובי שחילק מדבקות וסוכריות לילדים. מחווה כל כך פשוטה שעשתה להם את היום. הגענו לראש ההר, הטמפרטורה 5 מעלות. קפוא. לאט לאט הפשרנו והתחלנו להכיר את המקום והאטרקציות. היה שם אגם קטן שניתן לחצות אותו בגשר מתנדנד או באמצעות רפסודה או בהליכה על אבנים גדולות. כמובן שניסינו את כל האפשרויות מספר פעמים. טרמפולינה צבעונית ענקית שכיף לקפוץ עליה, פינת ארנבונים, שעשועי חבלים, ועוד משחקים חמודים. כעבור שלוש שעות הרגשנו שמיצינו אז החלטנו להפתיע את הילדים וליסוע למגלשות ההרים באבנטאו .

המגלשה באבנטאו היא בין הארוכות כ-2 ק"מ. יש פחות סיבובים מאשר בלאקי פליצר אבל היא ארוכה ומפחידה בדרכה. סיבוב ראשון כולנו השתתפנו כשאורי הצטרף לשי, עומר לזמירה ואיתי הצטרף אלי. כמובן שנרשמה התלהבות רבה ובקשות לסיבוב נוסף. חשבנו לשלוח את הגדולים בלבד אבל הקטנים לא ויתרו לנו ומצאנו את עצמנו גולשים שוב. עוד קצת משחקים בשעשועים ברחבה, קפה וגלידה ונסענו לראות את אגם גוסאו.

לאגם גוסאו הגענו בשעה קצת מאוחרת, סביבות 18:00 ובכל זאת רצינו להקיף אותו. האגם יפיפה והדרך המקיפה את האגם מקסימה. הקצב שלנו היה איטי במיוחד, עם עצירות תכופות לצילומים, זריקת אבנים לאגם ועוד קשקושים כך שלקראת הסוף כבר ירד הלילה ואנחנו עדיין ביער מסביב לאגם. סיימנו את המסלול קצת לפני תשע בלילה ולשמחתנו המסעדה במקום הסכימה לקבל אותנו ממש לפני סגירה. חזרה לבית שלנו בפלאכאו רק בסביבות 23:00. יום ארוך.

אנקדוטה משעשעת: הנעליים של אורי נרטבו עוד באגם שעל ראש ההר. שי שם את הנעליים לייבוש על גג האוטו. כשיצאנו מהמסעדה בלילה שי כבר הספיק לשכוח מהם ורק אחרי רבע שעה נסיעה נזכר שהיו נעליים על גג הרכב. עצרנו בצד וראינו שנותרה רק נעל אחת. לחזור חזרה בלילה בדרך החשוכה לא היה אופציה בכלל וקיוויתי שאורי לא יעשה מזה סיפור ויתאכזב. כששי נכנס לאוטו עם נעל אחת ואמר לאורי שהוא מצטער אבל השניה נפלה אורי ענה לו: "לא נורא גם ככה הן היו מכוערות….". המשפט הזה קרע אותנו מצחוק.